מי יאמן את משה לוי

משה לוי הוא שם בדוי. האתיקה המקצועית מונעת מבעדי להציגו בשמו המפורש אם כי אין לי ספק שאילו עשיתי את זה הוא לא היה נעלב. קטן עליו. מאחרי השם עומד איש אמיתי בשר ודם, מנהל מוערך וחשוב של ארגון מוכר מאד בישראל. איש. 
חבר שלו שעבר איתי כברת דרך חשב שקשר בין משה לביני עשוי להביא לו תועלת וביקש ממני לאמן אותו. שמחתי להיפגש, פגישה אחת ראשונה על פיה נקבל החלטה משותפת האם יש טעם להמשיך. הפגישה התקיימה והיתה נחמדה ומעניינת ובסיומה אמר לי משה שהוא מעוניין מאד להתחיל. קבענו ליום שני בשבוע שאחרי. 
ביום ראשון שלפני יום שני קיבלתי הודעה מהמזכירה של משה שצץ משהו בלתי צפוי והוא מבקש לדחות ושהוא יהיה איתי בקשר. כיוון שלא יצר קשר במהלך כל השבוע, חשבתי לתומי שאולי מספר הטלפון שלי אבד ויצרתי אני את הקשר. ההודעה המוקלטת שלחה אותי למזכירה ולכן העדפתי לשלוח סמס קצר. 
אחרי מספר ימים קיבלתי סמס ממנו המסביר שהוא אינו בארץ בימים אלה אבל ייצור קשר מיד כשישוב ואכן לאחר מספר ימים סימס, מה דעתי להיפגש  בשבוע שאחרי בבית קפה בתל אביב. אישרתי את יום שלישי בשעה חמש אחר הצהרים. אירגנתי את סדר היום בהתאם אלא שבשלישי בבוקר התקשרה המזכירה, שופעת התנצלויות עד שאני עצמי הרגשתי צורך להרגיע אותה ששום דבר לא קרה, הסבירה שהגיעו במפתיע אורחים חשובים מהמזרח ובבקשה אם אפשר לקבוע תאריך נוסף.....להמשיך? הבנתם כבר? אז מערכת היחסים שנוצרה ביני לבין משה לוי התבססה מעתה על ריטואל מתמשך על פיו הוא מאד מאד מעוניין להתחיל תהליך אימון איתי, אנו קובעים בעקשנות ובהתמדה  מועד לפגישה, סמוך למועד מתרחש ביטול, על פי רוב באמצעים לא ישירים כמו סמס או יהודית המזכירה, במרוצת הזמן למדתי לדעת את שמה, וחוזר חלילה. לכאורה הייתי יכול להחליט על התנתקות חד-צדדית אבל אני בכל זאת המשכתי במשחק, קצת מסקרנות וקצת ממחסור בחשבון הבנק, מייצר את המחאה הפרטית שלי על ידי דאבל-בוקינג ביומן.  אלא שהשבוע הוא שלף קלף שאיתו כבר התקשיתי להתמודד, הוא כתב שלמרבה הצער בחצי שנה הקרובה הוא יהיה כנראה מאד עסוק כי החברה עוברת שינוי ארגוני והוא יזדקק לכל משאבי הזמן שלו לשם כך, ולכן הוא מבקש לקבוע פגישה לעוד חצי שנה...

אז בואו נעשה סדר: 
1.לא כל אחד צריך אימון.
2.לא כל אחד הוא בר-אימון. 
3.גם לאלה שזקוקים וזה מתאים, יש את מלוא הזכות לבחור אם הם רוצים, ואם כן מתי ועם מי. 
4.אבל אלה שרוצים, צריכים, בחרו להיפגש, אבל הנושא העיקרי עליו הם צריכים לעבוד הוא "דחיינות", יש סיכוי טוב שימשיכו וידחו בהצלחה את האימון לשחרור מהדחיינות.

בראייה מקצועית ניתן להגדיר את הסיטואציה כמעגל סגור, או סיפור הביצה והתרנגולת. צריך לקרות משהו דרמטי, אולי משברי באופן קיצוני, כדי שמשה לוי יגיע לפגישה בנושא הדחיינות שהוא סובל ממנה. או אולי למישהו מכם יש רעיון אחר, יותר טוב, איך לנהוג במקרה כזה..?

אתם כאן: דף הבית הבלוג מי יאמן את משה לוי